אנחנו רגילים להתמודד עם השאלה של בחירת מדיה לפרסום בהקשרים טכנולוגיים בלבד, אך האם הדבר נכון ? האם לא נכון לשלב בבחירה שלנו גם את קהלי היעד של המפרסם או של דבר הפרסום ? האם יש פרמטרים נוספים כגון הנחיות או חוקים שמאלצים אותנו לפרסם במקום מסוים ?
האם פרסום בעיתון יוביל לתנועה גדולה יותר מפרסום באתר אינטרנט או אפליקציה או מדיה חברתית ?
קהל היעד ותרבות הפנאי
התקופה האחרונה והמציאות שיצרה עבורנו הקורונה הביאה אותנו להתמודד עם שעות פנאי מרובות שהגיעו עקב סגרים, חופשות מאולצות, פיטורים וכד. כל אחד מאיתנו ניצל את שעות הפנאי שלו באופן שונה. למשל שמענו כי רובנו שיפרו לעין שיעור את יכולות הבישול שלהם.
לצאת מהבית ולטייל במיוחד באמצע השבוע היה בלתי אפשרי וצריך היה למצוא כיצד להעסיק עצמנו בבית. זמן מצוין לקרוא עיתון, לראות חדשות בטלוויזיה, לשחק במחשב או להעביר את הזמן מול אפליקציות ואתרים בנייד.
קהל היעד שלנו שונה וכך גם תחומי העניין שלהם. בני נוער שמסוגלים להעביר שעות מול אפליקציית טיק טוק לא דומים לבני 60 פלוס. לא בתחומי העניין שלהם, לא ביכולות הטכנולוגיות ולא ביכולות הפיסיות שלהם. לטוב ולרע.
אנשים מבוגרים נוהגים להתעמק יותר בנושא אותו הם קוראים, להגיע לכל פסקה, לכל תמונה לעומת צעירים שנוהגים לעבור בין עשרות דפים ולינקים בגלישה אחת.
כל אסטרטג ומפרסם בונים את קהל היעד שלהם לקראת כל קמפיין, הם יודעים בדיוק היכן הוא נמצא, מה תחומי העניין שלו, התחביבים שלו, דמוגרפיה ואפילו חתכים סוציו אקונומיים של קהל היעד.
אם נרצה למשל לעשות פרסום מודעת מכרז, הרי שנפרסם זאת במקומות בהם אנו יודעים שנמצא קהל היעד הרלוונטי לאותו מכרז ובנוסף כפי שאמרנו ניקח בחשבון הנחיות נוספות כמו הנחייה שמחייבת אותנו לפרסם מכרזים גם בעינות ארצית, מקומית ולעיתים אף בעיתונות בשפה זרה.